במקרים רבים של סרטן גרורתי, בשלב מסויים אוזלים הטיפולים האפשריים שניתן להציע לחולה. במחקר שנערך על-ידי Von Hoff וחבריו ואשר פורסם ב-Journal of Clinical Oncology בדקו החוקרים האם שימוש בפרופיל מולקולארי (molecular profiling) של הגידול לצורך התאמת הטיפול יכול לשפר שרידות ללא התקדמות מחלה [(Progression-free survival (PFS] בהשוואה לטיפול האחרון היעיל שניתן לחולה ושבמהלכו הייתה התקדמות של המחלה. המחקר הראה כי זיהוי מטרות מולקולאריות בחולים עם גידולים סרטניים גרורתיים הינו אפשרי, וכי בחלק מהחולים התאמת טיפול המבוסס על הפרופיל המולקולארי של הגידול משיגה משך שרידות ממושך יותר ללא התקדמות מחלה.

מבוא ומטרות:
במרבית המקרים של סרטן גרורתי, בשלב מסויים אוזלים הטיפולים האפשריים שניתן להציע לחולה. למרות השיטות המולקולאריות השונות הקיימות כיום בהן ניתן להשתמש לאפיון הגידול ולהתאמת טיפול יעיל מכוון, מציאת מטרה מולקולארית בגידול לכשעצמה אינה מבטיחה בהכרח תגובה של הגידול לטיפול המותאם כנגד אותה המטרה.
במטרה לברר סוגיה זו בוצע מחקר ראשון מסוגו (מחקר פיילוט), שנערך על-ידי Von Hoff וחבריו ואשר פורסם ב-Journal of Clinical Oncology. במחקר זה בדקו החוקרים האם שימוש בפרופיל מולקולארי (molecular profiling) של הגידול לצורך התאמת הטיפול יכול לשפר שרידות ללא התקדמות מחלה [(Progression-free survival (PFS]. זאת בהשוואה לטיפול האחרון היעיל שניתן לחולה ושבמהלכו הייתה התקדמות של המחלה.

שיטות המחקר:
המחקר בדק 86 חולים מ-9 מרכזים שונים ברחבי ארצות הברית, עם סרטן גידולים גרורתיים שלא הגיבו לטיפול, בהם בוצעה בדיקת פרופיל מולקולארי של הגידול, כך שכל חולה שימש כביקורת עבור עצמו. מכל חולה נלקחו דגימות גידול שנשלחו לבדיקת הפרופיל המולקולארי במספר שיטות: אימונוהיסטוכימיה, FISH (Fluorescent In Situ Hybridization), וחתך קפוא לבדיקת ביטוי גנים בשיטת Oligonucleotide microarray gene expression. תוצאות הבדיקות נבדקו על-ידי שני רופאים, ומטרות הטיפול שזוהו דורגו לפי פרוטוקול מוגדר מראש כך: עדיפות ראשונה – מטרה זהה באימונו היסטוכימיה/FISH ובבדיקת ה-microarray, עדיפות שנייה – תוצאה חיובית בבדיקה האימונוהסיטוכימית בלבד, ועדיפות אחרונה- תוצאה חיובית בבדיקת ה-microarray בלבד. בדיקת הפרופיל המולקולארי של הגידול הוגדרה כבעלת חשיבות קלינית עבור החולה רק כאשר היחס בין ה-PFS אחרי טיפול מבוסס פרופיל מולקולארי לבין ה-PFS שהושגה תחת הטיפול הקודם היה 1.3 או יותר.

תוצאות המחקר:
בבדיקות הפרופיל המולקולארי נמצאו מטרות מולקולאריות ב-84 (98%) מתוך 86 החולים. מתוך אלו, טופלו 66 חולים בהתאם לתוצאות הבדיקה המולקולארית. הגידולים שנכללו במחקר היו סרטן שד (18 מקרים, 27%), סרטן מעי גס (11 מקרים, 17%), סרטן שחלה (5 מקרים, 8%), ועוד 32 מקרים של גידולים שונים מסוגים אחרים. ב-27% מהחולים האלו הושגה PFS שהייתה גבוהה לפחות פי 1.3 מה-PFS שהושגה בטיפול הקודם [רווח סמך של 95%: 17%-38%, P=0.007]. תוצאות אלו הביאו לדחיית השערת האפס לפיה 15% או פחות מהחולים במחקר ישיגו יחס PFS של 1.3 או יותר.

סיכום ומסקנות:
מחקר זה מראה כי זיהוי מטרות מולקולאריות בחולים עם גידולים סרטניים גרורתיים הינו אפשרי, וכי בחלק מהחולים התאמת טיפול המבוסס על גישה זו משיגה משך שרידות ממושך יותר ללא התקדמות מחלה בהשוואה לטיפול האחרון שבמהלכו הראתה המחלה התקדמות. בנוסף, תוצאות המחקר מראות שלעיתים גם בחולים עם גידול סרטני שאינו מגיב לטיפולים שונים יתכנו מטרות פשוטות (כמו למשל, קולטן לאסטרוגן) עבורן קיימים טיפולים יעילים.
מגבלות של המחקר שחשוב להזכיר הן היעדר הקצאה אקראית, כמו גם השימוש בחולים כביקורת של עצמם, שיטה שהניסיון לגביה הינו מוגבל.
עם הגילוי של מטרות טיפול אפשריות חדשות ופיתוחן של תרופות חדשות מכוונות מטרות מולקולאריות, צפוי השימוש בפרופיל מולקולארי לקבל משמעות הולכת וגדלה בטיפול בחולי סרטן ובהרחבת האפשרויות הטיפוליות, וזאת גם במקרים של גידולים גרורתיים קשים לטיפול.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה